מי אנחנו ...

אתר ארגון יוצאי שדלץ בישראל

הוקם מתוך הצורך והרצון לשמר את הזיכרונות שנותרו מקהילה שלמה, שנכחדה ברובה הגדול בידי הנאצים באוגוסט 1942, הקהילה היהודית מהעיר שדלץ שבפולין.

אתר זה מאגד עדויות, תמונות, מסמכים, מכתבים וסרטים שפורשים לפנינו מעט מהווי החיים התוסס והמרתק שהתקיים בעיר לפני המלחמה ואת סיפורם של אלו ששרדו את זוועות המלחמה ונותרו כדי לספר.

האתר נועד לקרב את בניהם ונכדיהם של אלו שנולדו שם אל אבותיהם, אל המסורת שהגדירה אותם במשך כמה מאות שנים בעיירה שבפולין ואל הכמיהה הגדולה לארץ ישראל ששכנה בלבם.

הארגון שם לעצמו למטרה לעשות כמיטב יכולתו לאסוף ולשמר כמה שיותר עדויות, תמונות, מכתבים ומסמכים אחרים, שהם הם הזיכרון שנותר. זאת תוך הידוק הקשר עם הדור הצעיר באמצעות פעילויות משותפות שבמרכזם שיח בין דורי, סיורי שורשים לפולין, ועוד.

פנים ושמות
לגלריית התמונות המשפחתיות
לחצו כאן

גלריית התמונות

ספרים

מכתבים וגלויות

לזיכרם...

תמונת החודש

משפחת ריבק, שנת 1911

בני משפחת ריבק בשדלץ, 1911.
עומדים מימין לשמאל: אהרון ריבק ואשתו יונה רוזן; מתחתיו אלטה רוזן (לבית ריבק)- כנראה רעייתו של יונה ובתם; לא ידוע; אבי המשפחה- אברהם ישראל ריבק; אשה לא ידועה; שלמה רוזן; אשה לא ידועה, כנראה גיטל לבית סליזאק.
יושבים מימין לשמאל: אלטה רוזן (לבית ריבק)- כאמור- כנראה רעייתו של יונה רוזן ולצידה בתה. דוד ריבק, ילד (כנראה בנו), תחתיו ילד נוסף- יעקב ריבק (כנראה בנו השני) ולשמאלם דבורה ריבק (לבית צוקר)- כנראה אשתו של דוד.
אבי המשפחה, אברהם ישראל ריבק (רעייתו גיטל מבית סליזאק) היה קונדיטור והמשפחה התגוררה ברחוב קילינסקייגו 24 לפני המלחמה.
התמונה נמסרה ע""י מרים שפר, נינתם של אברהם ריבק וגיטל, והיא מעוניינת בתגובות גולשים, היכולים לסייע לה להצמיד שמות לפנים הנוספים בתמונה.

סיפור החודש

 

יוסף פינקלמן: סמטת העיזים

סמטת העיזים הייתה אחת הסמטאות הקטנות בעיר שדלץ. כולה בעלת צביון יהודי, אך למרות זאת ואף על פי כן היא חיה ונשמה עשרים וארבע שעות ביום כאילו הייתה רחוב ראשי בעיבורו של כרך.

הרעש והמהומה לא פסקו אפילו לרגע. אם אלו סבלים יהודיים, עם החבלים סביב למתנים, או חוטבי עצים יהודיים ונוצרים עם גרזניהם ומשוריהם, או הכפריים שהיו ממלאים את הסימטה עם עגלותיהם. יהודי יכול היה להשיג אצלם חבילת עצים, קילו תפוחי אדמה או לעתים תרנגולת לשבת. הרעש וההמולה הגיעו גם ממחסן הברזלים של טוביה שיפר. שם היו האיכרים מנסים את חרמשיהם על אבנים לבדוק האם הם אכן עשויים מפלדה. אחרים היו חותכים ברזלים לפי מידה. לא חסר גם הסרחון המקומי שהגיע מהחצרות והלכלוך שהיה זורם היישר אל הביוב של הסימטה. היו כאן מספר מאפיות יהודיות, שם היו לעתים פורצות מריבות בין חוטבי העצים היהודים והנוצרים על חבילות עצים להסקה.

להמשך קריאה …